כאשר הביטוח הלאומי שילם לנפגע כספים במקרה של תאונת עבודה בה לנפגע זכאות לקבלת פיצויים עבור פגיעתו מחברת ביטוח, זכאי הביטוח הלאומי "לחזור" אל חברת הביטוח בתביעה משפטית ולחייב את חברת הביטוח לשפותו בגין הכספים אשר שולמו על ידו לנפגע בעקבות תאונת העבודה. זכות זו קיימת מכוח סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי ונקראת גם זכות "תחלוף", "שיבוב" או "סוברוגציה".
זכות החזרה של הביטוח הלאומי כלפי חברת הביטוח הינה בתוקף למשך שבע שנים מיום שביצע הביטוח הלאומי את התשלומים לנפגע (ללא קשר למועד שבו אירעה התאונה) וחברת הביטוח חייבת להשיב לביטוח הלאומי את כל הסכומים אותם שילם מאחר והיא אחראית על פי חוק לכיסוי מלוא ההוצאות בתאונתו של הנפגע.
זכות זו של הביטוח הלאומי גורמת במקרים רבים לבעיות מבחינת חברות הביטוח, אשר עשויות במקרים מסוימים להתחייב בתשלומי כפל בגין תאונת עבודה, כאשר ייתבעו על ידי הביטוח הלאומי לאחר ששילמו לנפגע כספים בגין אותן זכויות. לפיכך, במצבים רבים, מחייבת חברת הביטוח נפגע שטרם פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי, כתנאי לקבלת הפיצויים, לחתום על התחייבות לפיה לא יפנה למוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.
במצבים בהם על אף ההתחייבות פנה הנפגע לביטוח הלאומי וקיבל כספים בכפל בגין אותן זכויות, קיימת לחברת הביטוח הזכות לחזור בתביעה ישירות אל הנפגע לאחר שהשיבה את הכספים לביטוח הלאומי והנפגע יתחייב להשיב לחברת הביטוח את הכספים שקיבל ביתר מן המוסד לביטוח לאומי בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.
כמו כן, לאור קיומה של זכות החזרה, בית המשפט, במסגרת פסק הדין עורך ברוב המקרים ניכוי של הסכומים אותם קיבל הנפגע מן המוסד לביטוח לאומי בפועל או שהיה זכאי לקבל במידה והיה פונה לביטוח הלאומי בעקבות התאונה וזאת הן אם הנפגע פנה בפועל לביטוח הלאומי ובין אם לאו.
לאור האמור, חייב הנפגע בתאונה המערבת זכאות לסכומים מן המוסד לביטוח לאומי, לבחון היטב את ההתחייבות בה הוא מתחייב כלפי חברת הביטוח לצורך קבלת סכומי הפיצויים ובמקרים מסוימים עדיף מבחינתו של הנפגע לוותר על חלק מסכומי הפיצוי להם הסכימה חברת הביטוח, לצורך שמירה על זכותו לפנות לקבלת זכויות מן המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת העבודה. חשוב לציין כי לעומת הפיצוי מחברת הביטוח שהנו חד פעמי וסופי, אף אם חלה החמרה במצבו של הנפגע לאחר קבלת הפיצוי, הרי שהכספים מגיעים מהמוסד לביטוח לאומי לנפגע משולמים כקצבה חודשית העשויה לעלות עקב החמרה במצבו של הנפגע כתוצאה מהתאונה.
מומלץ להיוועץ היטב בעורך הדין המטפל בתביעת הפיצויים בטרם מתן ההסכמה להסדר הפשרה ו/או לשטר הסילוק על מנת למנוע סיכון לתביעות בעתיד.
