ביכולתך להפנות אלינו שאלה
מהי פגיעה בעבודה?
נפגע עבודה מוגדר כאדם שנפגע תוך כדי וכתוצאה מעבודתו באירוע בודד או באירועים מצטברים שהביאו לפגיעה. נפגע עבודה עשוי להיות מוכר אף במידה והפגיעה אירעה בדרך לעבודה או ממנה ואף אם הייתה סטייה מהדרך במקרים מסוימים. גם תאונה שאירעה לעובד במסגרת השתלמות או הכשרה מקצועית הקשורים לעבודה ובדרך ובחזרה משם מוכרת כתאונת עבודה וכן תאונה שאירעה לעובד תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד העובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו או בעת נסיעה או הליכה לצורך מילוי תפקיד זה.
מקרים בהם מבצע העובד סטייה של ממש בדרך לצרכים שאינם קשורים לעבודתו אינם נחשבים כתאונת עבודה. עם זאת, קיימים חריגים לגביהם נקבע כי לא ייחשבו לסטייה של ממש מן הדרך, הכוללים ליווי של ילד לגן הילדים או לבית הספר והליכה למקום תפילה בציבור כדי לקיים מצוות תפילת בוקר. בפסיקת בתי הדין לעבודה, במצבים בהם התקיימה הפסקה או סטייה לצורך אירוע אישי שאינו קשור למקום העבודה, קניות, סידורים אישיים, נפסק לרוב כי אין מדובר בתאונת עבודה .
מהן זכויותיו של נפגע בעבודה מהביטוח הלאומי?
נפגע תאונת עבודה זכאי לכיסוי הוצאות רפואיות ולתשלום דמי פגיעה (75% מהשכר המדווה) למשך תקופה של 91 ימים. בהמשך ובמידה ועדיין סובל מליקויים (זמניים/קבועים) זכאי הנפגע להגיש תביעת נכות לתגמולים בגין נכות זמנית/קבועה ובמקרים המתאימים יהיה זכאי לתגמול חד פעמי או קצבה על בסיס תיעוד רפואי וקביעת ועדות רפואיות.
האם קיימת הגבלה למועד הגשת התביעה לביטוח הלאומי בגין פגיעה בעבודה?
בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, על הנפגע להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה. שיהוי בהגשת התביעה עלול לגרום לדחיית התביעה וברוב המקרים מוביל לקיזוז סכומים מן הכספים המגיעים לנפגע בגין תקופת השיהוי.
בנוגע לשני סוגי פגיעות נקבעו בחוק הביטוח הלאומי הוראות מיוחדות לעניין המועד להגשת התביעה; הסוג האחד הינו תביעה להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה, לגביו נקבע כי לא יראו בבקע מפשעתי תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן נמסרה למעביד או למוסד לביטוח לאומי הודעה על התקף הכאבים עקב הבקע תוך 72 שעות מהופעתם ותביעה להכרה בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, לגביו נקבע כי לא יראו בליקוי השמיעה תוצאה של תאונת עבודה, אלא אם הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית, או תוך 12 חודשים מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה.
מתי זכאי נפגע בעבודה למענק נכות או קצבת נכות בגין פגיעה בעבודה?
נפגע הסובל מליקוי לאחר תום תקופת דמי הפגיעה רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. במקרה כזה יזומן הנפגע לוועדות רפואיות שיבחנו את מצבו ויקבעו אם נותרה לו בעקבות הפגיעה נכות זמנית או קבועה.
נכות קבועה בשיעור הנמוך מ-9% אינה מזכה בתגמול. נכות קבועה בשיעור של 10 עד 19 אחוזים מזכה במענק חד פעמי ונכות קבועה בשיעור של 20 אחוזים ומעלה מזכה בקצבה חודשית ללא תלות בהכנסות הנפגע. במידה ונגרמה לנפגע גריעה מכושר ההשתכרות כתוצאה מהתאונה יבוא הדבר לידי ביטוי במסגרת המענק או הקצבה באמצעות הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (המאפשרת להגדיל את שיעור הנכות עד פי 1.5 משיעור הנכות הרפואית שנפסק, במקרה בו לנכות קיימת השפעה תפקודית על כושר עבודתו של הנפגע, המתבטאת בפועל בהפסדי שכר שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה. הסייג ביחס לתקנה 15, הוא כי במקרה בו הנכות הרפואית הינה נכות המזכה במענק, אין אפשרות להעלות את אחוזי הנכות מעבר ל-20 אחוזים, באופן שיזכה את הנפגע בקצבה והשימוש בתקנה 15 מוגבל עד ל-19%.
מהו אופן חישוב אחוזי הנכות המצטברת לנפגע ("נכות משוקללת")?
כאשר לאדם נכויות רפואיות שונות, סיכום הנכויות נערך כל פי חישוב הנקרא "שקלול" נכויות, בהתאם לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי. במסגרת חישוב זה צירוף אחוזי הנכות שנקבעו בגין ליקויים שונים לא נערך בחיבור אריתמטי פשוט, אלא באמצעות חישוב, מדורג, במסגרתו ליקוי נוסף מחושב באחוזים מתוך מידת ה"בריאות" שנותרה לנפגע לאחר ניכוי אחוזי הנכות בגין הליקוי הקודם.
עבור הפגיעה שבגינה נקבע אחוז הנכות הגבוה ביותר – יילקח בחשבון אחוז הנכות שננקב על ידי הוועדה עבור אותה פגיעה; עבור הפגיעה שבגינה נקבע לנפגע שיעור הנכות השני בגובהו – יילקח בחשבון האחוז שננקב על ידי הוועדה, כשהוא מוכפל בהפרש שבין אחוז הנכות שנקבע עבור הפגיעה הראשונה לבין 100%.עבור הפגיעה שבגינה נקבע לנפגע שיעור הנכות השלישי בגובהו – יילקח בחשבון האחוז שננקב על ידי הוועדה, כשהוא מוכפל בהפרש שבין אחוזי הנכות שנקבעו כאמור בגין הליקוי הראשון והשני לבין 100%. על כל פגיעה נוספת חלות ההוראות הנ"ל בשינויים המחויבים, כאשר העיקרון הוא שכל ליקוי נוסף לנפגע מחושב באופן יחסי מן ההפרש שנותר בין הפגיעות הקודמות לבין 100%.
קיימים מחשבונים משפטיים ברשת האינטרנט העשויים להקל על חישוב דרגת הנכות המשוקללת לנפגע. בכל מקרה בו סבור הנפגע כי קיימת טעות כלשהי בחישוב דרגת הנכות שנקבעה לו על ידי הוועדה ניתן לפנות בבירור מתאים למזכירות המוסד לביטוח לאומי.
מה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית?
נכות רפואית נקבעת על פי מבחנים רפואיים הקבועים בתקנות. לעומת זאת, נכות תפקודית נקבעת על פי מידת הפגיעה של הנכות הרפואית בתפקוד הנפגע והשפעתה על כושר השתכרותו.
במקרים רבים, ההשלכה התפקודית של הפגיעה הינה נמוכה יותר משיעור הנכות הרפואית ולהפך. כך לדוגמא, צלקות מכערות מקנות על פי התקנות נכות רפואית של בין עשרה לעשרים אחוזים, אולם כאשר הנכות היא אסטטית בלבד, במקרים רבים היא לא תקנה אחוזי נכות תפקודית. לעומת זאת, במצבים מסוימים, נכות אורטופדית בשיעור של עשרים או שלושים אחוזים, יכולה להקנות נכות תפקודית של 50% ויותר.
לשיעור הנכות התפקודית חשיבות רבה בתביעות נזקי גוף שונות. כך למשל, על פי שיעור הנכות התפקודית מחשב בית המשפט את גובה פיצויי אבדן ההשתכרות המגיעים לנפגע בתאונה. בנוסף, על פי שיעור הנכות התפקודית (דרגת אי הכושר הקיימת לנפגע) קובע המוסד לביטוח לאומי את זכאותו של נכה לקבלת קצבת נכות כללית.
האם מוענקת נכות על צלקת?
פגיעות שונות עשויות להותיר אצל הנפגע צלקות. בחלק מן המקרים, הפגיעה הנותרת כתוצאה מן הצלקת הינה אסטטית בלבד ובמקרים אחרים עשויות להיות לצלקת גם השפעות תפקודיות, כגון ירידה בתחושה באזור הצלקת או תחושה מוגברת, כאבים באזור הצלקת, גירוד וכדומה.
ניתן לבחון האם הותירה הפגיעה צלקת צמיתה לנפגע רק לאחר שחלפה שנה לפחות מאירוע התאונה. למיקום הצלקת וגודלה חשיבות ביחס לחומרת הפגיעה הנובעת. בנוסף, קיימת חשיבות לגיל ומקצוע הנפגע/ת.
כאשר הפגיעה הנובעת מן הצלקת אסטטית בלבד, שיעור הפיצוי יהיה נמוך יותר, אך ככל שהצלקת בולטת ומכערת, או במקרה בו נותרו מס' צלקות שונות, הפיצוי המגיע גבוה יותר.
כאשר לצלקת השפעה תפקודית, תידרש במקרים רבים בדיקה של הנפגע על ידי אורטופד או נוירולוג מומחה, לבחינת מידת השפעתה התפקודית של הצלקת.
האם קיימת זכאות לפיצוי בגין נזקי גוף בתאונת דרכים בהיעדר רישיון נהיגה בתוקף?
תוקפה של פוליסת ביטוח החובה מותנה באופן עקרוני בקיומו של רישיון נהיגה בר תוקף. עם זאת, נקבעו חריגים בחוק ובפסיקה, בהם מתקיימת זכאות לפיצוי בגין נזקי הגוף בהיעדר רישיון נהיגה בתוקף. כך למשל, במקרה בו הסיבה להיעדר תוקף רישיון הנהיגה היא מכיוון שלא חודש במשרד הרישוי, במשך תקופה של עד 12 חודשים או במקרה בו נפסל רישיון הנהיגה של הנהג, אך הנהג לא היה מודע במועד התאונה לכך שרישיונו נשלל, כאשר לא נמסרה לנהג הודעה אודות דבר הפסילה. כאשר על פי רישומי משרד הרישוי הומצאה לנהג ההודעה על פסילת הרישיון בדואר רשום ייחשב בדרך כלל הנהג כמי שידע על הפסילה, במידה והודעת הפסילה נשלחה למען העדכני בו התגורר.
בהיעדר רישיון רכב בתוקף אינו שולל את הזכאות לפיצוי בגין נזקי הגוף. בנוסף, במקרה של נהיגה ללא רשיון נהיגה בר תוקף, יוכל הנהג לתבוע את נהג הרכב שפגע בו ואת חברת הביטוח שביטחה את הנהג הפוגע בפוליסת ביטוח חובה, במקרה בו הרכב האחר הוא האשם בתאונה. במקרה בו מדובר בתאונת דרכים הנחשבת לתאונת עבודה ייתכן ויהיה הנפגע זכאי לפיצוי מן המוסד לביטוח לאומי ולעתים יהיה הנפגע זכאי לפיצוי על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות בה בוטח.
נפגעים שנפגעו בתאונת "פגע וברח" או כנוסעים או הולכי רכב בתאונה בה הנהג ברכב נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף זכאים להגיש תביעה אישית נגד הנהג, או לפנות לקרנית, קרן ממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים במקרים של חוסר בביטוח חובה, אשר משלמת לנפגעים את הפיצוי ולאחר מכן נפרעת מן הנהג בגין הכספים ששולמו לנפגעים והוצאות המשפט.
באילו מצבים קיימת זכאות לתקבולים בגין מחלת מקצוע או פגיעה מצטברת בעבודה?
על מנת שמחלה מסוימת תוכר לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע", עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה שנגרמה לו. רשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלות מקצוע מפורטת בתקנות הביטוח הלאומי ובנוסף, קיימות מחלות נוספות אשר אינן מופיעות בתקנות, אך הוכרו על ידי הפסיקה כמחלות מקצוע. מחלות מקצוע מוכרות ונפוצות הינן מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים כימיים רעילים וכן ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש.
בנוסף על מחלות מקצוע, מכיר המוסד לביטוח לאומי, במקרים בהם נגרמה לאדם פגיעה כתוצאה מ"מיקרוטראומה", שפירושה נכות שנגרמה לנפגע כתוצאה מעבודה, והנובעת מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך, כגון מצבים בהם נדרש העובד לבצע פעולות מסוימות ודומות באופן קבוע ולאורך תקופה, וכתוצאה מכך נוצר אצלו נזק כרוני באיבר בגוף. פגיעות מסוג מחלת מקצוע ומיקרוטראומה לרוב אינן מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי, ולעיתים קרובות יש להוכיחן במסגרת ערעור לבית הדין לעבודה, בצירוף חוות דעת מומחה רפואי אשר תתייחס לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין תנאי העבודה.
מהי ההגדרה המשפטית של "תאונת דרכים" המזכה בפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
על פי חוק, מוגדרת תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". "רכב מנועי" – הינו רכב הנכלל ברשימת הרכבים החייבים בביטוח חובה, על פי פקודת ביטוח רכב מנועי ומדובר ברכב המיועד גם לנסיעה על כביש. בהתאם להגדרת תאונת דרכים, לא ייחשבו כתאונות דרכים, תאונות אשר אירעו במהלך שימוש ברכב שלא למטרות תחבורה.
כאשר מדובר בפגיעה שאירעה לאדם במהלך תיקון דרך שביצע ברכב, האירוע ייחשב כתאונת דרכים, במידה והתיקון נעשה ברכב על ידי המשתמש ברכב שלא במסגרת עבודתו, ובמידה ונערך התיקון במהלך הדרך לצורך המשך נסיעה. גם מקרים של פגיעה כתוצאה מטריקת דלת הרכב על איבר בגוף מוכרים כפגיעות בתאונת דרכים, כאשר הכניסה לרכב אירעה לצורך נסיעה. גם פגיעה כתוצאה התפוצצות או התלקחות הרכב בשל רכיב של הרכב או חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו הוכרו כפגיעות בתאונת דרכים וכך גם פגיעה כתוצאה מהתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו במהלך נסיעה. פגיעה במסגרת פריקה וטעינה מרכב בעת שהרכב עומד אינה נחשבת לפגיעה בתאונת דרכים.
מתי קיימת זכאות לקצבת נכות כללית מן הביטוח הלאומי?
קצבת נכות כללית הינה גמלה המשולמת לנכה אשר אינו מסוגל להשתכר ואינו זכאי לקצבה ממקור אחר. לצורך קבלת קצבת נכות כללית יש צורך לעמוד בשני תנאים מצטברים: נכות רפואית ודרגת אי כושר. מבחינת הנכות הרפואית, לצורך זכאות לקצבת נכות כללית, נדרש כי תיקבע לנכה, על ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות רפואית מצטברת של 60% לפחות (כתוצאה מליקויים שונים), או נכות רפואית של 40% לפחות, כאשר אחד מן הליקויים הרפואיים מהם סובל הנכה הינו בדרגת נכות של 25% ומעלה.
לאחר שנקבעה לנכה דרגת הנכות הרפואית הנדרשת, יעבור לבדיקת ועדת אי כושר. הנכה יהיה זכאי לקצבה חודשית במידה ותקבע הוועדה כי עקב נכותו הוא סובל מאבדן כושר עבודה בשיעור של 60% ומעלה. כאשר דרגת אי הכושר הנקבעת לנכה הינה 75% ומעלה, הנכה זכאי לקצבת הנכות המלאה, וכשנקבעת דרגת אי כושר בין 60% ל-75%, הוא זכאי לחלק יחסי מן הקצבה. בנוסף, זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות כללית להטבות נוספות, כגון שיקום מקצועי, פטור מתשלום דמי ביטוח, קצבה לשירותים מיוחדים, תו חניה לרכב נכה והקלות במסגרת הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה.
על החלטת הועדה הרפואית רשאי המבוטח לערור בפני ועדה רפואית לעררים. החלטת הועדה הרפואית לעררים הינה סופית וניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד. בנוסף, קיימת לנכה הזכות להגיש תביעה מחודשת בגין החמרת מצב במידה וחלפו שישה חודשים מן הקביעה האחרונה של הביטוח הלאומי.
מהו שיעור קצבת נכות כללית?
שיעור קצבת הנכות ליחיד משתנה בעיקר משיעור הנכות התפקודית של התובע ומקיומם של תלויים- אישה וילדים עד גיל 18 ועומד על כ- 1170 ש"ח ליחיד הסובל מירידה של 50-74 אחוזי אי כושר ועל כ- 2340 ש"ח ליחיד הסובל מירידה של מעל 75 אחוזים בכושרו להשתכר.
בגין כל ילד מתחת לגיל 18 עד שני ילדים משולמת תוספת תלויים בסך כ- 940 ש"ח ובגין בת הזוג אם אינה משתכרת משולמת תוספת תלויים בסך כ- 1170 ש"ח, כמו כן לנכויות גבוהות משולמת קצבה חודשית נוספת בשיעור של כ-250-370 ש"ח בהתאם לדרגת אי הכושר. הקצבה החודשית עשויה להגיע, בהתאם, לשיעור של כ-5760 ש"ח לחודש.
מהי זכאות לקצבת עידוד למקבלי קצבת נכות כללית היוצאים לעבוד (חוק לרון)?
על פי תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009, נכים הזכאים לקצבת נכות כללית, היוצאים לעבוד, זכאים לקצבת עידוד, המשולמת במקום קצבת הנכות למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק (החל מ-60% מן השכר הממוצע במשק, לנכה בעל לקות חמורה או בעל זכאות ממושכר כהגדרתם בחוק והחל מ-45% מן השכר הממוצע במשק לכל השאר). החוק מעניק לנכה מנגנון של רשת ביטחון למשך שלוש שנים, הקובע כי אם הנכה יפסיק לעבוד או אם הכנסותיו יפחתו יוכל לחזור ולקבל קצבת נכות כפי שקיבל בעבר, ללא בדיקות נוספות. כמו כן קבע התיקון, כי ההטבות הנוספות המגיעות לנכה, כגון תוספת עבור בן זוג וילדים (תוספת תלויים) או קצבה חודשית נוספת (קח"ן), לא ייפגעו עם יציאתו של הנכה לעבודה, אלא יופחתו באופן הדרגתי במשך תקופה של 4 שנים החל מן היציאה לעבודה.
מהן זכויותיה של עקרת בית במסגרת תביעת נכות כללית?
עקרת בית הינה אישה נשואה שאינה עובדת ובעלה ומקבל מקבל עבורה פטור מהפרשת דמי ביטוח לאומי, בהיותה עקרת בית. כאשר עקרת בית תובעת זכאות לקצבת נכות כללית, אין די בכך שאיבדה את כושר עבודתה, הואיל וממילא לא עבדה ואינה מוצהרת כעובדת, אלא עליה להוכיח, כי לאור נכותה הגבוהה איבדה את כושר התפקוד שלה במלאכת הבית, בשיעור העולה על 60% אי כושר. הוועדה הבוחנת את אי הכושר של עקרת בית שונה מוועדת אי הכושר הרגילה הבוחנת זכאות לנכות כללית, שכן אינה בוחנת האם התובע מסוגל או אינו מסוגל לעבודה, אלא בוחנת האם התובעת מסוגלת לבצע את מטלות הבית הבסיסיות הנדרשות לה לשם ניהול משק ביתה.
לפיכך, הרופא היושב בוועדה ובוחן את דרגת אי הכושר הקיימת לתובעת אינו רופא תעסוקתי, אלא רופא מומחה בתחום השיקום, והבדיקות אשר מבוצעות לתובעת במסגרת הוועדה בודקות את תפקודה במטלות בית פשוטות כגון כביסה, רחיצת כלים, בישול וכיוצא בכך.
מהן הזכויות לפיצויים בגין נזקי גוף בתאונת דרכים?
נפגע תאונת דרכים שפנה לטיפול רפואי כלשהו בעקבות התאונה זכאי לפיצוי כספי של אלפי שקלים לפחות, מהחברה שביטחה בביטוח החובה את הרכב בו נהג, נסע, או נפגע ממנו כהולך רגל, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.
להבדיל מתביעות בגין נזקי רכוש לרכב, תביעות בגין נזקי גוף בתאונת דרכים אינן גורמות לייקור הפרמיה, הגדלת שיעור ההשתתפות העצמית, וכיוצא בכך, כיוון ששיעור פרמיית ביטוח החובה הינו קבוע ואחיד לכלל הרכבים המבוטחים.
את הפיצוי ניתן לתבוע עד שבע שנים אחורה לגבי תאונה שאירעה לבגיר וכאשר התאונה אירעה לאדם בהיותו קטין, יוכל לתבוע את הפיצוי עד שיגיע לגיל 25. שיעור הפיצוי מושפע ממידת הפגיעה של הנפגע בתאונת הדרכים, קיומה של נכות רפואית אשר נוצרה לנפגע כתוצאה מן הפגיעה בתאונה, ומידת הפגיעה של אותה נכות בתפקודו של הנפגע, וכן מנתונים כגון גילו של הנפגע ושכרו הממוצע של הנפגע לפני התאונה ואחריה.
שכר טרחת עורכי הדין בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מוגבל על פי חוק ל- 8% ומע"מ במידה והפיצוי התקבל בפשרה לפני הגשת כתב תביעה, 11% ומע"מ במידה והפיצוי התקבל בפשרה לאחר הגשת כתב תביעה ו- 13% ומע"מ במידה והפיצוי נפסק בפסק דין של בית משפט.
נפגע עבודה מוגדר כאדם שנפגע תוך כדי וכתוצאה מעבודתו באירוע בודד או באירועים מצטברים שהביאו לפגיעה. נפגע עבודה עשוי להיות מוכר אף במידה והפגיעה אירעה בדרך לעבודה או ממנה ואף אם הייתה סטייה מהדרך במקרים מסוימים. גם תאונה שאירעה לעובד במסגרת השתלמות או הכשרה מקצועית הקשורים לעבודה ובדרך ובחזרה משם מוכרת כתאונת עבודה וכן תאונה שאירעה לעובד תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד העובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו או בעת נסיעה או הליכה לצורך מילוי תפקיד זה.
מקרים בהם מבצע העובד סטייה של ממש בדרך לצרכים שאינם קשורים לעבודתו אינם נחשבים כתאונת עבודה. עם זאת, קיימים חריגים לגביהם נקבע כי לא ייחשבו לסטייה של ממש מן הדרך, הכוללים ליווי של ילד לגן הילדים או לבית הספר והליכה למקום תפילה בציבור כדי לקיים מצוות תפילת בוקר. בפסיקת בתי הדין לעבודה, במצבים בהם התקיימה הפסקה או סטייה לצורך אירוע אישי שאינו קשור למקום העבודה, קניות, סידורים אישיים, נפסק לרוב כי אין מדובר בתאונת עבודה .
נפגע תאונת עבודה זכאי לכיסוי הוצאות רפואיות ולתשלום דמי פגיעה (75% מהשכר המדווה) למשך תקופה של 91 ימים. בהמשך ובמידה ועדיין סובל מליקויים (זמניים/קבועים) זכאי הנפגע להגיש תביעת נכות לתגמולים בגין נכות זמנית/קבועה ובמקרים המתאימים יהיה זכאי לתגמול חד פעמי או קצבה על בסיס תיעוד רפואי וקביעת ועדות רפואיות.
בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, על הנפגע להגיש תביעה להכרה בפגיעה בעבודה תוך 12 חודשים ממועד היווצרות עילת התביעה. שיהוי בהגשת התביעה עלול לגרום לדחיית התביעה וברוב המקרים מוביל לקיזוז סכומים מן הכספים המגיעים לנפגע בגין תקופת השיהוי.
בנוגע לשני סוגי פגיעות נקבעו בחוק הביטוח הלאומי הוראות מיוחדות לעניין המועד להגשת התביעה; הסוג האחד הינו תביעה להכרה בבקע מפשעתי כתאונת עבודה, לגביו נקבע כי לא יראו בבקע מפשעתי תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן נמסרה למעביד או למוסד לביטוח לאומי הודעה על התקף הכאבים עקב הבקע תוך 72 שעות מהופעתם ותביעה להכרה בליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק, לגביו נקבע כי לא יראו בליקוי השמיעה תוצאה של תאונת עבודה, אלא אם הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך 12 חודשים מהיום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית, או תוך 12 חודשים מהיום שבו לדעת הוועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה.
נפגע הסובל מליקוי לאחר תום תקופת דמי הפגיעה רשאי להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. במקרה כזה יזומן הנפגע לוועדות רפואיות שיבחנו את מצבו ויקבעו אם נותרה לו בעקבות הפגיעה נכות זמנית או קבועה.
נכות קבועה בשיעור הנמוך מ-9% אינה מזכה בתגמול. נכות קבועה בשיעור של 10 עד 19 אחוזים מזכה במענק חד פעמי ונכות קבועה בשיעור של 20 אחוזים ומעלה מזכה בקצבה חודשית ללא תלות בהכנסות הנפגע. במידה ונגרמה לנפגע גריעה מכושר ההשתכרות כתוצאה מהתאונה יבוא הדבר לידי ביטוי במסגרת המענק או הקצבה באמצעות הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (המאפשרת להגדיל את שיעור הנכות עד פי 1.5 משיעור הנכות הרפואית שנפסק, במקרה בו לנכות קיימת השפעה תפקודית על כושר עבודתו של הנפגע, המתבטאת בפועל בהפסדי שכר שנגרמו לנפגע בעקבות התאונה. הסייג ביחס לתקנה 15, הוא כי במקרה בו הנכות הרפואית הינה נכות המזכה במענק, אין אפשרות להעלות את אחוזי הנכות מעבר ל-20 אחוזים, באופן שיזכה את הנפגע בקצבה והשימוש בתקנה 15 מוגבל עד ל-19%.
נפגע הסבור כי חלה החמרה במצבו וכי נכותו גבוהה מן הנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית האחרונה רשאי להגיש מדי שישה חודשים תביעה להחמרת מצב לאגף נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.
כאשר לאדם נכויות רפואיות שונות, סיכום הנכויות נערך כל פי חישוב הנקרא "שקלול" נכויות, בהתאם לתקנה 11 לתקנות הביטוח הלאומי. במסגרת חישוב זה צירוף אחוזי הנכות שנקבעו בגין ליקויים שונים לא נערך בחיבור אריתמטי פשוט, אלא באמצעות חישוב, מדורג, במסגרתו ליקוי נוסף מחושב באחוזים מתוך מידת ה"בריאות" שנותרה לנפגע לאחר ניכוי אחוזי הנכות בגין הליקוי הקודם.
עבור הפגיעה שבגינה נקבע אחוז הנכות הגבוה ביותר – יילקח בחשבון אחוז הנכות שננקב על ידי הוועדה עבור אותה פגיעה; עבור הפגיעה שבגינה נקבע לנפגע שיעור הנכות השני בגובהו – יילקח בחשבון האחוז שננקב על ידי הוועדה, כשהוא מוכפל בהפרש שבין אחוז הנכות שנקבע עבור הפגיעה הראשונה לבין 100%.עבור הפגיעה שבגינה נקבע לנפגע שיעור הנכות השלישי בגובהו – יילקח בחשבון האחוז שננקב על ידי הוועדה, כשהוא מוכפל בהפרש שבין אחוזי הנכות שנקבעו כאמור בגין הליקוי הראשון והשני לבין 100%. על כל פגיעה נוספת חלות ההוראות הנ"ל בשינויים המחויבים, כאשר העיקרון הוא שכל ליקוי נוסף לנפגע מחושב באופן יחסי מן ההפרש שנותר בין הפגיעות הקודמות לבין 100%.
קיימים מחשבונים משפטיים ברשת האינטרנט העשויים להקל על חישוב דרגת הנכות המשוקללת לנפגע. בכל מקרה בו סבור הנפגע כי קיימת טעות כלשהי בחישוב דרגת הנכות שנקבעה לו על ידי הוועדה ניתן לפנות בבירור מתאים למזכירות המוסד לביטוח לאומי.
נכות רפואית נקבעת על פי מבחנים רפואיים הקבועים בתקנות. לעומת זאת, נכות תפקודית נקבעת על פי מידת הפגיעה של הנכות הרפואית בתפקוד הנפגע והשפעתה על כושר השתכרותו.
במקרים רבים, ההשלכה התפקודית של הפגיעה הינה נמוכה יותר משיעור הנכות הרפואית ולהפך. כך לדוגמא, צלקות מכערות מקנות על פי התקנות נכות רפואית של בין עשרה לעשרים אחוזים, אולם כאשר הנכות היא אסטטית בלבד, במקרים רבים היא לא תקנה אחוזי נכות תפקודית. לעומת זאת, במצבים מסוימים, נכות אורטופדית בשיעור של עשרים או שלושים אחוזים, יכולה להקנות נכות תפקודית של 50% ויותר.
לשיעור הנכות התפקודית חשיבות רבה בתביעות נזקי גוף שונות. כך למשל, על פי שיעור הנכות התפקודית מחשב בית המשפט את גובה פיצויי אבדן ההשתכרות המגיעים לנפגע בתאונה. בנוסף, על פי שיעור הנכות התפקודית (דרגת אי הכושר הקיימת לנפגע) קובע המוסד לביטוח לאומי את זכאותו של נכה לקבלת קצבת נכות כללית.
פגיעות שונות עשויות להותיר אצל הנפגע צלקות. בחלק מן המקרים, הפגיעה הנותרת כתוצאה מן הצלקת הינה אסטטית בלבד ובמקרים אחרים עשויות להיות לצלקת גם השפעות תפקודיות, כגון ירידה בתחושה באזור הצלקת או תחושה מוגברת, כאבים באזור הצלקת, גירוד וכדומה.
ניתן לבחון האם הותירה הפגיעה צלקת צמיתה לנפגע רק לאחר שחלפה שנה לפחות מאירוע התאונה. למיקום הצלקת וגודלה חשיבות ביחס לחומרת הפגיעה הנובעת. בנוסף, קיימת חשיבות לגיל ומקצוע הנפגע/ת.
כאשר הפגיעה הנובעת מן הצלקת אסטטית בלבד, שיעור הפיצוי יהיה נמוך יותר, אך ככל שהצלקת בולטת ומכערת, או במקרה בו נותרו מס' צלקות שונות, הפיצוי המגיע גבוה יותר.
כאשר לצלקת השפעה תפקודית, תידרש במקרים רבים בדיקה של הנפגע על ידי אורטופד או נוירולוג מומחה, לבחינת מידת השפעתה התפקודית של הצלקת.
תוקפה של פוליסת ביטוח החובה מותנה באופן עקרוני בקיומו של רישיון נהיגה בר תוקף. עם זאת, נקבעו חריגים בחוק ובפסיקה, בהם מתקיימת זכאות לפיצוי בגין נזקי הגוף בהיעדר רישיון נהיגה בתוקף. כך למשל, במקרה בו הסיבה להיעדר תוקף רישיון הנהיגה היא מכיוון שלא חודש במשרד הרישוי, במשך תקופה של עד 12 חודשים או במקרה בו נפסל רישיון הנהיגה של הנהג, אך הנהג לא היה מודע במועד התאונה לכך שרישיונו נשלל, כאשר לא נמסרה לנהג הודעה אודות דבר הפסילה. כאשר על פי רישומי משרד הרישוי הומצאה לנהג ההודעה על פסילת הרישיון בדואר רשום ייחשב בדרך כלל הנהג כמי שידע על הפסילה, במידה והודעת הפסילה נשלחה למען העדכני בו התגורר.
בהיעדר רישיון רכב בתוקף אינו שולל את הזכאות לפיצוי בגין נזקי הגוף. בנוסף, במקרה של נהיגה ללא רשיון נהיגה בר תוקף, יוכל הנהג לתבוע את נהג הרכב שפגע בו ואת חברת הביטוח שביטחה את הנהג הפוגע בפוליסת ביטוח חובה, במקרה בו הרכב האחר הוא האשם בתאונה. במקרה בו מדובר בתאונת דרכים הנחשבת לתאונת עבודה ייתכן ויהיה הנפגע זכאי לפיצוי מן המוסד לביטוח לאומי ולעתים יהיה הנפגע זכאי לפיצוי על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות בה בוטח.
נפגעים שנפגעו בתאונת "פגע וברח" או כנוסעים או הולכי רכב בתאונה בה הנהג ברכב נהג ללא רישיון נהיגה בתוקף זכאים להגיש תביעה אישית נגד הנהג, או לפנות לקרנית, קרן ממשלתית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים במקרים של חוסר בביטוח חובה, אשר משלמת לנפגעים את הפיצוי ולאחר מכן נפרעת מן הנהג בגין הכספים ששולמו לנפגעים והוצאות המשפט.
על מנת שמחלה מסוימת תוכר לנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"מחלת מקצוע", עליו להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה שנגרמה לו. רשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלות מקצוע מפורטת בתקנות הביטוח הלאומי ובנוסף, קיימות מחלות נוספות אשר אינן מופיעות בתקנות, אך הוכרו על ידי הפסיקה כמחלות מקצוע. מחלות מקצוע מוכרות ונפוצות הינן מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה ממושכת לחומרים כימיים רעילים וכן ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש.
בנוסף על מחלות מקצוע, מכיר המוסד לביטוח לאומי, במקרים בהם נגרמה לאדם פגיעה כתוצאה מ"מיקרוטראומה", שפירושה נכות שנגרמה לנפגע כתוצאה מעבודה, והנובעת מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים של הגוף לאורך זמן ממושך, כגון מצבים בהם נדרש העובד לבצע פעולות מסוימות ודומות באופן קבוע ולאורך תקופה, וכתוצאה מכך נוצר אצלו נזק כרוני באיבר בגוף. פגיעות מסוג מחלת מקצוע ומיקרוטראומה לרוב אינן מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן אוטומטי, ולעיתים קרובות יש להוכיחן במסגרת ערעור לבית הדין לעבודה, בצירוף חוות דעת מומחה רפואי אשר תתייחס לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין תנאי העבודה.
על פי חוק, מוגדרת תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". "רכב מנועי" – הינו רכב הנכלל ברשימת הרכבים החייבים בביטוח חובה, על פי פקודת ביטוח רכב מנועי ומדובר ברכב המיועד גם לנסיעה על כביש. בהתאם להגדרת תאונת דרכים, לא ייחשבו כתאונות דרכים, תאונות אשר אירעו במהלך שימוש ברכב שלא למטרות תחבורה.
כאשר מדובר בפגיעה שאירעה לאדם במהלך תיקון דרך שביצע ברכב, האירוע ייחשב כתאונת דרכים, במידה והתיקון נעשה ברכב על ידי המשתמש ברכב שלא במסגרת עבודתו, ובמידה ונערך התיקון במהלך הדרך לצורך המשך נסיעה. גם מקרים של פגיעה כתוצאה מטריקת דלת הרכב על איבר בגוף מוכרים כפגיעות בתאונת דרכים, כאשר הכניסה לרכב אירעה לצורך נסיעה. גם פגיעה כתוצאה התפוצצות או התלקחות הרכב בשל רכיב של הרכב או חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו הוכרו כפגיעות בתאונת דרכים וכך גם פגיעה כתוצאה מהתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו במהלך נסיעה. פגיעה במסגרת פריקה וטעינה מרכב בעת שהרכב עומד אינה נחשבת לפגיעה בתאונת דרכים.
קצבת נכות כללית הינה גמלה המשולמת לנכה אשר אינו מסוגל להשתכר ואינו זכאי לקצבה ממקור אחר. לצורך קבלת קצבת נכות כללית יש צורך לעמוד בשני תנאים מצטברים: נכות רפואית ודרגת אי כושר. מבחינת הנכות הרפואית, לצורך זכאות לקצבת נכות כללית, נדרש כי תיקבע לנכה, על ידי ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי דרגת נכות רפואית מצטברת של 60% לפחות (כתוצאה מליקויים שונים), או נכות רפואית של 40% לפחות, כאשר אחד מן הליקויים הרפואיים מהם סובל הנכה הינו בדרגת נכות של 25% ומעלה.
לאחר שנקבעה לנכה דרגת הנכות הרפואית הנדרשת, יעבור לבדיקת ועדת אי כושר. הנכה יהיה זכאי לקצבה חודשית במידה ותקבע הוועדה כי עקב נכותו הוא סובל מאבדן כושר עבודה בשיעור של 60% ומעלה. כאשר דרגת אי הכושר הנקבעת לנכה הינה 75% ומעלה, הנכה זכאי לקצבת הנכות המלאה, וכשנקבעת דרגת אי כושר בין 60% ל-75%, הוא זכאי לחלק יחסי מן הקצבה. בנוסף, זכאי נכה שנקבעה לו דרגת נכות כללית להטבות נוספות, כגון שיקום מקצועי, פטור מתשלום דמי ביטוח, קצבה לשירותים מיוחדים, תו חניה לרכב נכה והקלות במסגרת הרשויות המקומיות ומשרדי ממשלה.
על החלטת הועדה הרפואית רשאי המבוטח לערור בפני ועדה רפואית לעררים. החלטת הועדה הרפואית לעררים הינה סופית וניתן להגיש ערעור לבית הדין לעבודה בשאלות משפטיות בלבד. בנוסף, קיימת לנכה הזכות להגיש תביעה מחודשת בגין החמרת מצב במידה וחלפו שישה חודשים מן הקביעה האחרונה של הביטוח הלאומי.
שיעור קצבת הנכות ליחיד משתנה בעיקר משיעור הנכות התפקודית של התובע ומקיומם של תלויים- אישה וילדים עד גיל 18 ועומד על כ- 1170 ש"ח ליחיד הסובל מירידה של 50-74 אחוזי אי כושר ועל כ- 2340 ש"ח ליחיד הסובל מירידה של מעל 75 אחוזים בכושרו להשתכר.
בגין כל ילד מתחת לגיל 18 עד שני ילדים משולמת תוספת תלויים בסך כ- 940 ש"ח ובגין בת הזוג אם אינה משתכרת משולמת תוספת תלויים בסך כ- 1170 ש"ח, כמו כן לנכויות גבוהות משולמת קצבה חודשית נוספת בשיעור של כ-250-370 ש"ח בהתאם לדרגת אי הכושר. הקצבה החודשית עשויה להגיע, בהתאם, לשיעור של כ-5760 ש"ח לחודש.
על פי תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009, נכים הזכאים לקצבת נכות כללית, היוצאים לעבוד, זכאים לקצבת עידוד, המשולמת במקום קצבת הנכות למי שהכנסתו מעבודה עולה על הסכום שנקבע בחוק (החל מ-60% מן השכר הממוצע במשק, לנכה בעל לקות חמורה או בעל זכאות ממושכר כהגדרתם בחוק והחל מ-45% מן השכר הממוצע במשק לכל השאר). החוק מעניק לנכה מנגנון של רשת ביטחון למשך שלוש שנים, הקובע כי אם הנכה יפסיק לעבוד או אם הכנסותיו יפחתו יוכל לחזור ולקבל קצבת נכות כפי שקיבל בעבר, ללא בדיקות נוספות. כמו כן קבע התיקון, כי ההטבות הנוספות המגיעות לנכה, כגון תוספת עבור בן זוג וילדים (תוספת תלויים) או קצבה חודשית נוספת (קח"ן), לא ייפגעו עם יציאתו של הנכה לעבודה, אלא יופחתו באופן הדרגתי במשך תקופה של 4 שנים החל מן היציאה לעבודה.
עקרת בית הינה אישה נשואה שאינה עובדת ובעלה ומקבל מקבל עבורה פטור מהפרשת דמי ביטוח לאומי, בהיותה עקרת בית. כאשר עקרת בית תובעת זכאות לקצבת נכות כללית, אין די בכך שאיבדה את כושר עבודתה, הואיל וממילא לא עבדה ואינה מוצהרת כעובדת, אלא עליה להוכיח, כי לאור נכותה הגבוהה איבדה את כושר התפקוד שלה במלאכת הבית, בשיעור העולה על 60% אי כושר. הוועדה הבוחנת את אי הכושר של עקרת בית שונה מוועדת אי הכושר הרגילה הבוחנת זכאות לנכות כללית, שכן אינה בוחנת האם התובע מסוגל או אינו מסוגל לעבודה, אלא בוחנת האם התובעת מסוגלת לבצע את מטלות הבית הבסיסיות הנדרשות לה לשם ניהול משק ביתה.
לפיכך, הרופא היושב בוועדה ובוחן את דרגת אי הכושר הקיימת לתובעת אינו רופא תעסוקתי, אלא רופא מומחה בתחום השיקום, והבדיקות אשר מבוצעות לתובעת במסגרת הוועדה בודקות את תפקודה במטלות בית פשוטות כגון כביסה, רחיצת כלים, בישול וכיוצא בכך.
נפגע תאונת דרכים שפנה לטיפול רפואי כלשהו בעקבות התאונה זכאי לפיצוי כספי של אלפי שקלים לפחות, מהחברה שביטחה בביטוח החובה את הרכב בו נהג, נסע, או נפגע ממנו כהולך רגל, ללא קשר לשאלת האשמה בתאונה.
להבדיל מתביעות בגין נזקי רכוש לרכב, תביעות בגין נזקי גוף בתאונת דרכים אינן גורמות לייקור הפרמיה, הגדלת שיעור ההשתתפות העצמית, וכיוצא בכך, כיוון ששיעור פרמיית ביטוח החובה הינו קבוע ואחיד לכלל הרכבים המבוטחים.
את הפיצוי ניתן לתבוע עד שבע שנים אחורה לגבי תאונה שאירעה לבגיר וכאשר התאונה אירעה לאדם בהיותו קטין, יוכל לתבוע את הפיצוי עד שיגיע לגיל 25. שיעור הפיצוי מושפע ממידת הפגיעה של הנפגע בתאונת הדרכים, קיומה של נכות רפואית אשר נוצרה לנפגע כתוצאה מן הפגיעה בתאונה, ומידת הפגיעה של אותה נכות בתפקודו של הנפגע, וכן מנתונים כגון גילו של הנפגע ושכרו הממוצע של הנפגע לפני התאונה ואחריה.
שכר טרחת עורכי הדין בגין נזקי גוף בתאונת דרכים מוגבל על פי חוק ל- 8% ומע"מ במידה והפיצוי התקבל בפשרה לפני הגשת כתב תביעה, 11% ומע"מ במידה והפיצוי התקבל בפשרה לאחר הגשת כתב תביעה ו- 13% ומע"מ במידה והפיצוי נפסק בפסק דין של בית משפט.
