מ', נפלה במהלך עבודתה ונגרם לה שבר ביד שמאל. הביטוח הלאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ושילם לה דמי פגיעה במשך שלושה חודשים, במסגרתם, על אף שטופלה בגיבוס היד, טיפול תרופתי ופיזיותרפיה, הוחמר מצב ידה של מ'. לאור ההחמרה במצבה פנתה מ' באמצעות משרד עורכי הדין קליין, בתביעה לנכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי. בשלב זה סבלה מ' מכאבים עזים לאורך כל היד המלווים בנפיחות, שינוי צבע והזעת יתר. בבדיקות רפואיות שביצעה מ' אובחן כי התפתחה בידה תסמונת נוירולוגית הנקראת RSD (CRPS). במסגרת התנהלות ממושכת בוועדות המוסד לביטוח לאומי, ולאחר שנקבעו לה תקופות נכות זמנית, טען משרד עורכי הדין קליין, אשר ייצג את מ', כי מצב ידה של מ' הנו חמור מקטיעת יד- מצב המזכה ב- 50% נכות, כיוון שמ' סובלת מכאבים בלתי פוסקים בידה המשבשים לחלוטין את תפקודה היומיומי. לנוכח טענה זו ולאור מצבה של מ' שוכנעו רופאי הוועדה הרפואית לאשר למ' נכות צמיתה מקסימאלית בשיעור 75%, המורכבת מ- 50% נכות רפואית ותוספת של 25% נכות הואיל ולא שבה לעבודתה. נכות זו מקנה למ' קצבה חודשית של כ- 3,200 ₪ לחודש (כ- 1,200,000 ₪ במצטבר) מבלי לגרוע מזכויותיה הפנסיוניות של התובעת וזכויות אחרות הקיימות לה ממקום עבודתה.
