נפגע בתאונת עבודה זכאי בעקבות הפגיעה לקבלת דמי פגיעה בשיעור של 75% משכרו למשך תקופת אי כושר בת 91 יום מיום התאונה, בכפוף להצגת אישורי מחלה מתאימים. לאחר תום 91 הימים מקרות התאונה נפסקת זכאותו של הנפגע לקבלת תגמול מן המוסד לביטוח לאומי בגין תקופת אי הכושר בה הוא מצוי, ולצורך בחינת זכאותו לקבלת תגמולים בגין המשך תקופת אי הכושר מופנה הנפגע לבדיקת ועדה רפואית.
הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכות בעבודה, במצבים בהם מצבו של הנפגע בתאונה עדיין זמני פוסקת לנפגע אחוזי נכות זמנית, בהתאם למצבו הגופני בעקבות התאונה כפי שהינו במועד הבדיקה על ידי הוועדה. בהתם, קיימים מצבים רבים, בהם הנכות הזמנית אשר נקבעת לנפגע אינה מלאה, ובמידה ומצבו הזמני של הנפגע מלמד על נכות חלקית קובעת לנפגע הוועדה הרפואית נכות זמנית חלקית, כגון 40% או 50% נכות זמנית. במידה ונפסקה לנפגע נכות זמנית, יהיה זכאי הנפגע לקבל מן המוסד לביטוח לאומי בגין תקופת הנכות גימלה יחסית, בהתאם לאחוזי הנכות שנפסקו לו. יצוין, כי היקף הזכאות המקסימלי מן המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה הינו בשיעור של 75% מן השכר, ועל כן אחוזי הנכות הזמניים מחושבים באופן יחסי לא מתוך שכרו המלא של הנפגע אלא מתוך שיעור של 75% משכרו.
תקנה 18 א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי, מקנה במקרים רבים לנפגע בעבודה, אשר נקבעה לו נכות זמנית חלקית, זכות להשלמה של גמלת הנכות הזמנית אותה הוא מקבל מן המוסד לביטוח לאומי לנכות זמנית מלאה, על אף שהנכות שנקבעה לו על ידי הוועדה הרפואית הינה חלקית בלבד.
הזכאות לגימלת "נכה נזקק" מותנית בעמידתו של הנפגע בקריטריונים אשר נקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי מבחינת מקורות הכנסה, ומוקנית לנפגע אשר עקב נכותו הזמנית החלקית אינו משתכר ואין סיכוי סביר שיוכל להשתלב בעבודה כלשהי במהלך תקופת הנכות.
הדיון בזכאות לגימלת "נכה נזקק" נדון בוועדה של המוסד לביטוח לאומי המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ופקיד תביעות של המוסד לביטוח לאומי. קביעת הוועדה הינה לתקופה של עד ארבעה חודשים, אשר לאחריהם רשאי הנפגע להגיש בקשה להארכת תקופת הזכאות לגמלה במידה ונכותו הזמנית בעקבות התאונה ממשיכה.
לאור קיומם של תנאים שונים לזכאות לגמלת נכה נזקק בגין פגיעה בעבודה, מומלץ להסתייע בעו"ד המתמחה בתחום נזקי הגוף במסגרת הפנייה למוסד לביטוח לאומי.
